ב4 שנים האחרונות אני מרגיש דעיכה במצב החברתי שלי. אני מרגיש על הגבול שבין סוציופת שלא אכפת לו מהסביבה, לאדם עם חרדה חברתית. אני מרגיש מאוד מאוד מודע לעצמי ולאיך שאני מתנהג. במצבים מסוימים כשאני מרגיש אי נוחות, אני פשוט חושב 10 פעמים מה להגיד,לא מרוכז בצורה שוטפת בשיחה,תמיד שואל "מה?" כי לא הייתי אתם ומצד שני רוצה לקחת חלק בשיחה. אולי לא באמת רוצה, יותר מרגיש שאני צריך. לפני שאני הולך לישון אני מנתח את הסיטואציות החברתיות שהייתי בהם היום וברוב המוחלט של הפעמים, אני פשוט מבקר את עצמי בצורה מחרידה ולא נותן לעצמי להנות מהרגשה טובה שהכל היה בסדר או פשוט רגיל ונורמלי. מעבר לבלאגן בראש, קורה שאני באמת לפעמים אומר דברים לא קשורים, מציג דעות קיצוניות מדי ובעיקר - סוג של כן מדי, אומר הכל מתוך נק' מוצא והנחה ששום דבר "לא אישי" ומתוך ידיעה שאני לא מתכוון לפגוע ורואה בזה הצדקה. חברים קרובים תמיד אומרים לי שאני מאוד דקדקן, אומרים לי שאני חריף ובעל לשון חדה. אני מצד אחד מבין על מה הם מדברים ורואה את זה כמחמאה ומצד שני לא יודע אם זה דבר טוב או לא. מתסכל אותי שאני לא יודע לקרוא קודים חברתיים וכיצד להתנהג במצבים מסוימים. אני תמיד נסמך על איך אחרים מתנהגים וזה מגיע למצב שאני מבקש מחבר לראות איך הוא מתכתב עם המנהל שלו, סתם כי אני לא יודע איך להתנהג בשיחה דומה. מה קורה איתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025