שלום, הבעיה שלי היא כזו..
דחו לי תגיוס לדצמבר וכל הזמן הזה רציתי לעבוד..כאילו ההורים שלי רוצים שאני יעבוד, ואין לי אומץ.
הלכתי לראיון עבודה וזה לא היה בדיוק "ראיון" הלכתי לחנות בגדים והוא קבע איתי בוא אליו ב11 ולא באתי.....ואז הוא התעצבן..ואמרתי לו שאני יגיע ב1 , ואז הגעתי וחיכיתי לו שעה בחוץ מחוץ לחנות.
והוא אמר "לכי..תסתובבי בקניון,ואני יקרא לך כבר".
ואז הלכתי לשעה ככה וחזרתי אז הוא דיבר איתי בחפיף עם סיגריה ביד ואמר "העבודה שלנו ממש קשה...צריך לקפל בגדים מהר.." והלחיץ אותי.
ואני הייתי בלחץ כי בחייייייים לא עבדתי ואמרתי לו גם.
והוא אמר "קיצר..תתקשרי אליי תחשבי על זה."
ואז חשבתי והחלטתי שכן..והתקשרתי אליו הוא לא ענה .
סינן.
והתקשרתי איזה 4 פעמים והוא לא חזר אליי אפילו.
ואז התייאשתי.
ומאז לא חיפשתי עבודה.
אני נורא בלחץ לעבוד ,
א'. כי אין לי ביטחון בכלל .
ב'. אני לא טובה בחשבון, ובאנגלית .
ג'. אני לא יודעת לדבר עם אנשים,אני ביישנית נורא!!
אני לא יודעת מה לעשות........
אני מרגישה לא מוכנה מספיק , כדי להתחיל לעבוד הראש שלי תקועה בגיל 11 כל הזמן.
אז חשבתי על להקדים לי תגיוס...
אני רוצה מצד אחד לעבוד ולהיות עצמאית אבל משו עוצר אותי , הפחד להיכשל.
החוסר ידע בחישובים,יש לי דיסקלקוליה , אם נגיד יגידו לי לחשב כמה זה 12+9 יקח לי שעה .
אני לא יודעת מה לעשות?!
איך להתחיל לעבוד ? או לעבוד אחרי צבא ?? שאני יהיה יותר עם ביטחון ?!
ורישיון נהיגה בכלל אמא שלי אומרת שלא לעשות עכשיו.
שאני לא יצליח.
תמיד הייתי ילדה מתקשה , מילדות.
הייתי בכיתה קטנה..ובגרות מלאה ובכלל , אין לי .
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות